top of page

 תחומי יעוץ עיקריים

יתר פעילות בלוטת יותרת התריס
(היפרפאראתירואידיזם)

יתר פעילות ראשונית של בלוטת הפאראתירואיד (היפרפאראתירואידיזם) היא בעיה שכיחה מאוד, שפירה כמעט תמיד, הדורשת הערכה של פגיעה משנית בעצם ובאיברים אחרים, איתור מיקום הבעיה, וקביעת התזמון המיטבי להתערבות.​​​​

היפרפאראתירואידיזם, יתר פעילות בלוטת יותרת התריס

עם השיפור בדיוק של הדמיות בטן, איתור מקרי של קשריות בבלוטת האדרנל הוא נפוץ, ודורש בירור אנדוקריני (הפרשת הורמונים) וכן בחינה של מאפייני הקשרית בבלוטת האדרנל.

קשרית (אינסידנטלומה) באדרנל

קשריות בבלוטת האדרנל 

גידולים בהיפופיזה
(בלוטת יותרת המוח)

ההיפופיזה היא בלוטה קטנה בבסיס המוח, האחראית לתפקוד רוב המערך האנדוקריני בגוף. טיפול בגידולים שונים בבלוטת ההיפופיזה דורש אבחון מדוייק, הבנה של הבעיה, והיכרות עם הטיפולים השונים. 

אדנומה בהיפופיזה

גידולים נוירואנדוקרינים (NET) הם קבוצת גידולים נדירים, שונים מסוגי גידולים אחרים באופיים ובאופן הטיפול בהם.

כמקים יחידת NET בשיבא, ועם נסיון של שנים, פרופ תירוש נחשב מומחה מוביל בתחום בארץ ובעולם, בפרט בתחום של תסמונות תורשתיות: MEN1, MEN2, VHL ועוד.

גידול נוירואנדוקריני בלבלב

קשריות בבלוטת התריס הן בעיה שכיחה, הדורשת הבנה שלהממצאים בסונר (אולטרסאונד), לצורך החלטה לגבי צורך לבירור של הקשרית, מול אפשרות למעקב בלבד.

קשרית בבלוטת התריס

קשריות בבלוטת התריס

גידולים נוירואנדוקריניים

יתר פעילות בלוטת יותרת התריס (היפרפאראתירואידיזם)

יתר פעילות ראשונית של בלוטות הפאראתירואיד היא הסיבה השכיחה לסידן גבוה בדם. ברוב המקרים מדובר בבעיה שפירה, אך היא מחייבת הערכה של פגיעה בעצם ובכליות, איתור הבלוטה הפעילה והחלטה על עיתוי ניתוח או מעקב.

שאלות שמגיעים/ות איתן למרפאה: סידן גבוה בבדיקת דם – מה זה אומר? PTH גבוה – האם צריך ניתוח? האם אוסטאופורוזיס קשורה לפאראתירואיד?

​

גידולים בהיפופיזה (בלוטת יותרת המוח)

ההיפופיזה היא בלוטה קטנה בבסיס המוח השולטת ברוב המערכת ההורמונלית. ממצא בהיפופיזה דורש בירור הורמונלי מדויק, הערכה של השפעתו על הראייה ועל שאר הבלוטות, והיכרות עם אפשרויות הטיפול התרופתי והניתוחי.

שאלות שמגיעים/ות איתן למרפאה: נמצאה אדנומה בהיפופיזה ב-MRI – מה עושים? פרולקטין גבוה – האם צריך טיפול? מתי נדרש ניתוח ומתי מספיק מעקב?

​

גידולים נוירואנדוקריניים (NET) ותסמונות גנטיות

גידולים נוירואנדוקריניים הם קבוצה של גידולים נדירים, השונים מגידולים אחרים באופיים ובטיפול בהם. פרופ' תירוש הקים ומנהל את היחידה לגידולים נוירואנדוקריניים בשיבא, עם התמחות מיוחדת בתסמונות תורשתיות כמו MEN1, MEN2, VHL ו-SDHx.

שאלות שמגיעים/ות איתן למרפאה: אובחן גידול נוירואנדוקריני – לאן ממשיכים? יש במשפחה פאוכרומוציטומה או VHL – האם צריך בדיקה גנטית? איזה מעקב נדרש לנשאים/ות של מוטציה?

​

קשריות וממצאים בבלוטת האדרנל

ממצא מקרי באדרנל (אינסידנטלומה) מתגלה לעיתים קרובות בהדמיה שנעשתה מסיבה אחרת. הבירור כולל הערכה הורמונלית מסודרת – קורטיזול, אלדוסטרון וקטכולאמינים – והחלטה על מעקב או ניתוח לפי גודל הממצא ומאפייניו.

שאלות שמגיעים/ות איתן למרפאה: נמצא ממצא באדרנל ב-CT – האם זה מסוכן? לחץ דם גבוה בגיל צעיר – האם לבדוק את האדרנל? האם הממצא מפריש הורמונים?

​

קשריות בבלוטת התריס

קשריות בבלוטת התריס הן ממצא שכיח, ורובן שפירות. הבירור כולל תפקודי תריס, אולטרסאונד מכוון ולעיתים דיקור מחט (FNA), ובסופו החלטה מושכלת בין מעקב, טיפול או ניתוח.

שאלות שמגיעים/ות איתן למרפאה: נמצאה קשרית בבלוטת התריס – האם צריך דיקור? TSH לא תקין – מה המשמעות? מתי קשרית מחייבת ניתוח?

bottom of page